המדריך הסודי: איך להכין תרבית פטריות על אגר
המדריך הסופר-פרקטי (והממש מעניין) להכנת תרביות פטריות על צלחות אגר
רוצה להתחיל לגדל פטריות בבית? הנה הצעד הראשון (והכי מדעי) במסע שלך!
אז החלטת שאתה לא מסתפק יותר בפטריות שמגיעות בסלסלה מהסופר ורוצה להיכנס לעולם האמיתי של גידול פטריות – כזה שמתחיל מתפטיר, עובר דרך הנבגים ומסתיים (אם הכל עובד כמו שצריך) בצלחת עמוסה בפטריות אקזוטיות מרימות גבה. כול הכבוד! אבל לפני שאתה חולם על קציצות שימאג'י או שניצל ריישי, כדאי שתכיר שלב קריטי במסע הזה: הכנת תרבית פטריות על ג'ל אגר.
במילים פשוטות? אתה בונה את המטבח הקטן שלך לפטריות. מין חלל סטרילי, שבו תניח לפטריה להתחיל לנבוט ולבנות את מערכת השורשים שלה – זו שיום אחד תהפוך לפטרייה עצמה.
אז… מה זה בכלל אגר ולמה פטריות כל כך מתות עליו?
האגר (Agar) הוא בעצם ג'ל שמופק מאצות ים. אפשר לקרוא לו הג'לטין הטבעוני של עולם המיקרוביולוגיה. כשהוא מתקרר הוא הופך למשטח מוצק (יחסית) שעליו אפשר לגדל מושבות של חיידקים, שמרים – או במקרה שלנו – תפטיר של פטריות.
למה לגדל פטריות על אגר בכלל?
- שליטה מלאה על התנאים: אתה קובע בדיוק באיזו סביבה הפטריה תגדל
- שמירה על סטריליות: שיטה מדויקת שמנטרלת סיכוי לזיהומים
- תיעוד ובקרת איכות: אתה יכול לבדוק איך הפטריה מתפתחת לאורך זמן
אבל רגע, לפני שאתה רץ למעבדה – רוב החומרים זמינים לכל חובב מטבח עם טיפה סקרנות. כל מה שאתה צריך זה קצת ציוד שנשמע מתוחכם, אבל בפועל זמין לגמרי.
אז איך מתחילים? שלב אחרי שלב להכנת תרבית פטריות על אגר
שלב 1: רשימת ציוד – מה חייבים בבית?
- אבקת אגר (אפשר לרכוש בחנויות טבע או אונליין)
- מקור סוכר כמו דקסטרוז או אפילו סירופ תירס/דבש איכותי*
- מים מזוקקים
- צלחות פטרי סטריליות (פלסטיק חד-פעמי עבה או זכוכית)
- סיר ומקציף קטן
- כיריים
- מיכל לחץ (Pressure Cooker) או סיר לבישול בלחץ
- כפפות, מסכה ואלכוהול לחיטוי
- קופסת סטריליזציה (Glove Box) – אופציונלי אך מומלץ מאוד
*אם אתה חפצן סטריליות, אז דקסטרוז הוא הבחירה הפופולרית והמדויקת ביותר.
שלב 2: מכינים את תמיסת האגר – או "המרק" של הפטריות
- מדוד 20 גרם אבקת אגר
- הוסף 20 גרם סוכר (דקסטרוז או דבש)
- הוסף 1 ליטר מים מזוקקים
- ערבב ושים על חום בינוני עד שהאבקה מתמוססת לחלוטין
לא לבשל יותר מדי. ברגע שהנוזל ברור לגמרי – זה מוכן. עכשיו יוצקים לצלחות סטריליות (כשהתמיסה עדיין חמה!) ומניחים לה להתקשות בטמפרטורת החדר.
שלב 3: סטריליזציה – כי אי אפשר לבלוע עובש
את הצלחות המלאות מעבירים לסטריליזציה בסיר לחץ – 30 דקות ב-15 PSI (בערך 121 מעלות צלזיוס). פעולה זו מחסלת כל חיידק שחשב שהוא יכול להסתנן לשם.
שלב 4: ההדבקה – כאן הקסם מתחיל
אחרי שהצלחות התקררו – בשקט ובסטריליות מוחלטת (רצוי בקופסת סטריליזציה), מטפטפים בעזרת אזמל מעוקר טיפה מהדגימה – שזה יכול להיות נבג, חתיכת פטריה או תפטיר אחר – למרכז הצלחת. סוגרים היטב. לא נושמים. מתפללים קלות.
שלב 5: סבלנות היא שם המשחק
עכשיו שומרים בטמפרטורה קבועה (אידיאלית סביב 24 מעלות) ובמקום חשוך. תוך כמה ימים עד שבוע תתחילו לראות קווים לבנים זזים בכל הכיוונים – זה התפטיר שלכם מתרחב ומבסס טריטוריה. אחרי 10-14 ימים יש כבר מושבה מוכנה!
כמה שאלות נפוצות שעולות תמיד בשלב הזה
אני חייב סיר לחץ?
כן. אל תפתח מעבדה בלעדיו – זיהום זה האויב מספר 1.
אפשר להשתמש בג'לטין במקום אגר? לא. פטריות (ולא רק הן) שונאות את החומר הזה. הוא מתפרק בטמפרטורות נמוכות ואינו מספק בסיס יציב.
אפשר להעביר פטריה מהיער ישר לאגר?
אפשר, אבל תכין את עצמך לעובש. הרבה.
כמה זמן כל זה מחזיק?
צלחת סגורה היטב מחזיקה אפילו חודשיים במקרר.
מה לעשות עם תרבית מוצלחת?
להעביר אותה לגרעיני דגן – אבל זה כבר נושא לפוסט נפרד 😉
למה כל החפירה הזו שווה את זה?
ובכן, מעבר לעובדה שתרבית טובה מאפשרת לך לגדל פטריות בצורה מדויקת, נקייה וללא מזהמים – זה גם פשוט משהו ממש מגניב. לראות את החיים מתחילים על ג'ל שקוף, להבין איך התפטיר זז כמו חייזר עם כוונה, ובעיקר – לדעת שזה פרויקט שאתה בנית מאפס, מאפס. זה מרגש כל פעם מחדש.
סיכום: רגע לפני שאתה שם מעיל מעבדה ומתחיל להכין מזרקים…
תרבית על אגר אולי נשמעת כמו משהו שדורש דוקטורט במיקרוביולוגיה, אבל בפועל – תחת מיני-מעבדה קטנה בבית שלך, זה אחד הדברים הכי מספקים ומרגשים שתוכל לעשות. זה כמו לראות את הגן שלך גדל, אבל במאקרו. מהנבג – ועד לפטריה שיכולה לרפא, להעשיר את הגוף, או פשוט – לספק חוויה קולינרית שבחיים לא תמצא בסופר.
בפאנגיז, אנחנו ממשיכים יום יום להכין תרביות כאלו – לא מתוך חובה, אלא מתוך אהבה אמיתית למה שהפטריות האלו מסוגלות לעשות. וזה תמיד מרגיש קצת כמו ליצור קסם מחדש.
אז אם גם לכם בא קצת קסם ביתי – אולי הגיע הזמן להניח את הביס מהפטריה ולקחת אותה לשלב הבא. באגר.