אם הגעת עד כאן, יש סיכוי גבוה שאתה: א'. מגדל (או חולם לגדל) פטריות ביתיות בסלון תחת מנורת לד קרה, ב'. מחפש את רעמת האריה כדי להרגיע את המוח הזוחל שלך, או ג'. פשוט סקרן להבין איך משהו שהתחיל כתפטיר לבן וסמיך הופך תוך שבועיים למבנה פרקטלי מהפנט שכיף לגעת בו, לצלם אותו לאינסטגרם ואז לתהות – רגע… לקצור או לא לקצור, זו השאלה?
אז כן, קציר הפטריות הוא לא רק שלב טכני; הוא אמנות. מתי אתה אוסף את הפטרייה משפיע על:
רוב האנשים מסתכלים על הכובע, אבל הסוד האמיתי חבוי בשוליים. הקצה של הפטרייה (במיוחד אצל אויסטרים למיניהם) מתחיל להתעגל או להתמתח בצורה דרמטית כשמגיע רגע האמת. את רעמת האריה תזהה כשמתחילים לבלוט לה השערות – קצר אותה כשהשיער באורך של בערך 3-4 מ"מ. כן, קצת כמו ספר של פטריות.
פטריות צובעות את העולם – ורוד, סגול, שמנת, תלוי במין. אבל כשצבעים מתחילים לדהות או להפוך לכהים מהרגיל, זה סימן שהגענו למקסימום והן כבר התחילו להתייבש או לייצר נבגים. קח למשל את הפטריית פינק אויסטר – כשהיא בצבע ורוד פוקסיה משוגע שגורם לאנשים לעצור באמצע השוק לשאול מה זה – אז זה הזמן. עיכוב של יום-יומיים, והיא נראית כמו צל של עצמה.
הפטרייה היא אורגניזם חי. ובדיוק כמו כל יצור חי, היא מצהירה מתי היא בשלה. לרוב לא תצטרך לקירב את האף עד לרמה מביכה – אם יש שובל נעים של "יער אחרי גשם" היא כנראה עכשיו בשיאה. אבל אם התחלת להריח ריחות מעט חמוצים או אדמתיים כבדים מדיי – פספסת את הרכבת. נבגים באוויר = קציר מאוחר.
בוא נדבר שנייה על פטריות מרפא. אלו שלא רק מתאימות לווק עם נודלס או לחביתה משודרגת, אלא משפיעות על מערכות בגוף ברמה תאית. פטריית ריישי למשל, מפתחת את החומרים הפעילים שלה רק לאחר שלבים מסוימים של מחזור החיים – כלומר, לקטוף מוקדם מדיי שווה לבשל חומוס בלי להשרות – מיותר.
רעמת האריה – המלכה הנוירו-רגנרטיבית של עולם הפונגי – קולעת בדיוק תוך ימים ספורים למקסימום של ההריצינונס והארינאסינים (למיטיבי לכת). אם תפספס – הם כבר יתחילו להתפרק.
הפטריות, מה לעשות, קצת יותר חכמות מאיתנו. הן לא מתנהגות לפי לוח זמנים של אקסל. יש ימים שהן ממריאות תוך 12 שעות ויש פעמים שהן "תקועות" שלושה ימים לפני הפריצה הגדולה. מה עשינו כשהן חיכו? חיכינו איתן. אחד מהמורים שלנו בזמנו אמר: "הפטרייה לא זקוקה ללחץ – היא תודיע לך כשהיא מוכנה".
פשוט. תהיה שם. לא רק תיתן לה מים ותקווה לטוב – תתבונן, תרגיש, תתחבר. הקסם כולו נמצא ביכולת לזהות את עיקר מרגעי השיא – רגע לפני התפשטות הנבגים, רגע לפני העובש, רגע לפני שהיא אומרת "פרוזן פאנגי"…
או בקיצור: תפס את הפטרייה בשיאה – לא לפני, לא אחרי. בול באמצע. ואתה תרגיש את זה בכל נים ונים בגוף. מבטיח.
