אם מישהו היה אומר לכם שפטרייה בשם זנב תרנגול הודו עשויה לשפר את ההתמודדות של חולי סרטן, הייתם כנראה מגיבים בהרמת גבה קלה, נכון? שמו של הפונגוס אולי מזכיר מנה שמתאימה לחג ההודיה, אבל בפועל מדובר באחד הגילויים היותר מסקרנים בשנים האחרונות בתחום הרפואה הפונקציונלית – ובמיוחד בקרב קהילת החוקרים שחוקרים את הקשר בין תזונה, ביוטכנולוגיה ומערכת החיסון.
לא מדובר כאן באיזה טרנד חולף של בריאות הוליסטית. המחקרים אמיתיים, הנתונים יוצאי דופן, וההשפעות – לפחות לפי ניסויים מעבדה ובני אדם – מרשימות במיוחד. הגיע הזמן להפסיק לראות פטריות כקישוט לסלט ולהתחיל להתייחס אליהן כאל סופר-אורגניזמים מהעולם הטבעי עם פוטנציאל לרפא הרבה יותר ממה שחשבנו.
שמה המדעי של הפטרייה הוא Trametes versicolor. היא נראית בדיוק כמו שמה – שכבות צבעוניות שצומחות אחת על השנייה בצורת מניפה, ממש כמו זנב צבעוני של תרנגול הודו. היא נפוצה על גזעים של עצים בפריחה טבעית בכל רחבי העולם – מאירופה, דרך אמריקה ועד יערות גשם אסייתיים. ובתוך כל היופי הזה? מסתתרות מולקולות שמכוונות בדיוק למערכת שנחוצה ביותר: מערכת החיסון שלנו.
כמה מהמחקרים הרציניים ביותר הגיעו מהאוניברסיטאות של יפן, סין וארה"ב. אחד הניסויים הגדולים, שבוצע ביפן החל בשנות ה-70, בחן למעלה מ-8,000 חולי סרטן שקיבלו טיפול בפטרייה יחד עם טיפולים קונבנציונליים. התוצאות? שיעור ההישרדות עלה בכמה אחוזים משמעותיים, במיוחד בקרב חולי סרטן קיבה, ריאות וושט.
מחקר שפורסם בכתב העת Science Reports בשנת 2012 מצא כי תמציות של זנב תרנגול הודו גרמו להפעלת רצפטורים חיסוניים בקרב חולי סרטן השד, והובילו לעלייה בתגובה של תאי ה-T.
במרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering בניו יורק, חוקרים בחנו את השפעת הפטרייה על חולים בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית. אחרי 6 חודשים של שימוש בתמציות הפטרייה, נמצאה ירידה במדדי PSA – מדד שמעיד על גידול סרטני בערמונית. לא, זה לא תרופת פלא. אבל זה בהחלט מראה על כיוון שראוי להמשך מחקר מעמיק.
כי המודעות לבריאות גוברת, כי שיטות טיפול חדשות נחקרות בלי הפסקה, כי יותר ויותר רופאים ומדענים מוכנים לחשוב מחוץ למסגרת הקונבנציונלית, וכי המונח "ביו-טק" הפסיק להיות מושג ששמור רק לסיליקון וואלי – והתחיל לצמוח גם ביושבנים של עצים באדמת הגליל.
גם כאן בפאנגיז, אחרי שנים של גידול פטריות קולינריות נחשבות, ראינו את הכוח שבפטריות המרפא. יש משהו מחייב בלעמוד מול מטופל ולדעת שהמיצוי שאתה מכין מחומר טבעי לחלוטין אולי יהיה בדיוק מה שיחזק אותו בהתמודדות עם מחלה שאין לה חוקים. זה לא קסם, זו מדע — רק קצת אולי יותר פואטי.
אם עניתם לעצמכם "הממממ…" על אחד מאלה – אז דבר אחד בטוח: כדאי להמשיך לעקוב אחרי מה שקורה בזירה הזו.
הפטרייה זנב תרנגול הודו מייצגת את המפגש שבין טבע וטכנולוגיה, בין מסורת עתיקת יומין לתגליות מודרניות. השיח הציבורי והרפואי עליה עדיין נמשך, ובקצב הזה – היא בהחלט עשויה להפוך בעתיד לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של כל רופא אונקולוג.
וכאן בארץ? פאנגיז שמחים להיות בין החלוצים שמביאים אותה לקדמת הבמה – לא רק כתחליף לקישוט על הצלחת, אלא כאמצעי אפשרי לעזרה אמיתית. אחרי הכול, כל מסע של ריפוי מתחיל בצעד קטן – או בנבג.
