איך להכין לבנת גידול (Grow Block) מנסורת עץ קשה – המדריך המעשי שחשבתם שהוא רק למקצוענים
אז מה זה בכלל לבנת גידול ולמה שתכין אחת בעצמך?
אם רק התחלתם להעמיק בעולם הפטריות – בין אם זה למטבח גורמה ביתי או לשימושים רפואיים – רוב הסיכויים ששמעתם את השם "לבנת גידול" או Grow Block. ולמען האמת? זו כנראה אחת הדרכים הכי יציבות ונקיות לגדל פטריות, במיוחד כשמתעסקים בפטריות בריאות מהזן האקזוטי מסוג רעמת האריה, ריישי או שיטאקי.
אבל למה לבנת גידול מנסורת עץ? כי זה סובסטרט-על. נסורת מעצים קשים נותנת לפטרייה בדיוק מה שהיא צריכה – תזונה, לחות, אוורור ואחיזה נוחה לתפטיר. היתרון? אפשר לשלוט בדיוק בתערובת שאתה מכניס פנימה, בניגוד לחומרים אחרים שמגיעים עם יותר מדי הפתעות.
אז אם חשבת שכל זה שמור למעבדות סטריליות ומדיומים לבנים – תחשוב שוב. אפשר לגמרי להכין את זה בבית עם מינימום ציוד ועם קצת הבנה, או לפחות אם יש לך כוח לקרוא עד הסוף (ואני מבטיח – זה יהיה שווה את זה).
מה תצטרך כדי להתחיל? – רשימת ציוד פשוטה לחלוטין
- נסורת עץ קשה (אלון, מייפל, היקורי – לא אורן ולא עצים רכים עם שרף)
- סובין חיטה – מגביר ערכים תזונתיים בסובסטרט
- מים – מסוננים, בלי כלור
- שקית חום אוטוקלבית עם פילטר (או דלי אם אתם בעניין של פתרונות יצירתיים)
- אוטוקלב או סיר לחץ – ולחובבי האלתורים: דלי עם פיסטור!
- תפטיר פטריות – גרגרי שיבולת שועל הם הבחירה הקלאסית
שלב ראשון – ההכנה מתחילה בתערובת
מה היחסים הנכונים?
הפורמולה הבסיסית למתחילים (ונחשו מה – היא גם מה שאנחנו ב־FUNNGIZ משתמשים בה כבסיס) נראית כך:
- 5 יחידות של נסורת עץ
- 1 יחידה של סובין חיטה
- מים בכמות שתביא את התערובת ל-60-65% לחות
איך תדע שהגעת ללחות הנכונה? סחטת חופן עם היד? יוצאות ממך כמה טיפות מים – מעולה. נוזל כמו ברז פתוח? תוסיף עוד נסורת. יבש כמו צימר בקיץ? תוסיף מים. יש גם מכשירים למדוד את זה. אבל אנחנו לא במעבדה – אנחנו בשטח.
שלב שני – סטריליזציה או פיסטור?
ולמה זה בכלל משנה?
תשמע, לכל חובב פטריות שמחשיב את עצמו – ברור שאם לא תטפל נכון בתערובת, היא תתמלא עובשים ופטריות שלא הזמנת. סטריליזציה גורמת לתערובת להיות נקייה – ממש כמו לתחום עזה אחרי סופה: שקט בגזרה וכולם מתחילים מאפס.
האפשרויות שלך:
- אוטוקלב/סיר לחץ: שעה וחצי ב-121 מעלות. סטריליזציה מלאה.
- פיסטור בדלי: שופכים מים רותחים על התערובת, שומרים חום ל-3–4 שעות. פחות סטרילי, אבל עובד נהדר כששומרים על נקיון סביבתי וגזע תפטיר חזק.
שלב שלישי – אחרי שהתקרר: הזרעה זה לא מדע בדיוני
פה נכנסת הקסם – הוספת התפטיר (spawn). שים לב, התערובת חייבת להיות קרה לפני שאתה מוסיף את התפטיר, אחרת אתה פשוט מבשל אותו.
יחסים סטנדרטיים: כ-10% תפטיר מהנפח הכולל. כלומר אם הכנת 2 ק"ג תערובת, תוסיף בערך 200 גרם תפטיר. תערבב הכל באהבה, בנקיון, ובמהירות (כדי לא לתת לזיהומים סיכוי לחדור), ותכניס לשקיות החמות שלך.
איפה כל זה נשמר?
באזור חשוך וקריר, בערך 20–24 מעלות. תתחיל לראות את התפטיר משתלט על התערובת תוך 10–14 ימים. כשהשקית מלבינה לגמרי – הגיע הזמן לעברת לשלב הפרוט ולחשוף לחמצן, טמפרטורה ולחות מוגברת.
שאלות ותשובות? כן, יש לך כאלו – פתרנו מראש:
מה היתרון בנסורת עץ קשה לעומת קש?
נסורת עץ קשה מכילה יותר ליגנין ותאית – פחמימות שהפטריות עפות עליהן. התוצאה – גופים בשרניים יותר, יבול גבוה ואיכות טעימה יותר.
אפשר להשתמש בנסורת של נגרייה?
רק אם היא בלי דבק, צבע, לכה או שמן. תוודא שהכל טבעי, clean as hell.
מה עושים אם מופיע עובש ירוק?
זורקים. בלי רגשות. תתחיל מהתחלה, תבדוק סטריליות ושלב הזרעה.
כמה זמן זה מחזיק עד קציר?
תלוי בזן – רעמת האריה? 3–4 שבועות. שיטאקי? חודש פלוס. ריישי? כמה חודשים. אבל היי – שווה לחכות!
אפשר להכין כמה בלוקים מראש ולשמור?
בהחלט! עדיף לשמור במקרר (כן, שקיות סטריליות עם בלוק מוזר כזה…). הם יהיו ישנים, אבל מוכנים לפעולה כשצריך.
קטע אחרון – למה זה הרבה יותר מסתם לבנה של פטריות?
כמו כל דבר טוב, גם כאן זה לא נגמר בלבנת נסורת. זה עניין של דרך חיים. להחזיק ביד מוצר שגידלת בעצמך, לדעת שהוא נקי, מדויק, מזין ומרפא – זה כבר משנה את כל הסיפור. ובעולם שבו התלות בממסד, יבוא, ושוק המסעדנים יכולה להתנדף כהרף עין – היכולת לייצר לעצמך מרחבים עצמאיים של מזון, תרופה ושמחה – היא החופש האמיתי.
ולא – זה לא קשה כמו שזה נשמע. זה רק דורש תשומת לב, נחישות, וקצת אהבה ליצורים לבנים שמשנים את מציאות החיים תו אחר תו.
אז בפעם הבאה שאתה חושב לשלוח יד לסך הכל “פטרייה”, תסתכל עליה בעיניים אחרות – אולי היא הריפוי שאתה עוד לא יודע שאתה מחפש.
ואם במקרה אתה כבר בידיים עמוק בתוך נסורת ומערבב לעצמך בלוקים – תדע שאתה ממש לא לבד. ובוא נגיד ככה – הקהילה הולכת ותופסת תאוצה. אז למה לא להצטרף אלינו למסע?