תארו לעצמכם רשת תקשורת מבוזרת, כזו שפועלת מתחת לאדמה בלי שרתים מרכזיים, בלי מנכ”ל שגוזר קופון, ובלי הפסקות חשמל. הרשת הזו מעבירה נתונים, מנתחת איומים, שולחת משאבים למקומות הנכונים, ומייצרת פתרונות כימיים מורכבים בזמן אמת. נשמע כמו סטארט-אפ בעמק הסיליקון ששווה מיליארדים? תחשבו שוב. זו המערכת של התפטיר – רשת הקורים המחתרתית של הפטריות. והנשק הסודי של הרשת הזו, ה”קוד” שהיא כותבת כדי לשנות את המציאות הפיזית שסביבה, נקרא אנזימים חוץ-תאיים. ואם עדיין לא שמעתם על זה, אתם הולכים להבין למה התעשייה הרפואית מתחילה להזיע.
מה זה בכלל “אנזימים חוץ-תאיים” ולמה זה נשמע כמו משהו שצריך לקודד?
בניגוד אלינו, בני האדם, שאוכלים קודם ואז מעכלים את המזון בתוך הבטן שלנו באמצעות חומצות, הפטריות פועלות הפוך. הן מוציאות את מערכת העיכול שלהן החוצה. התפטיר (השורשים של הפטריה) משחרר אל הסביבה חלבוני-על שנקראים אנזימים חוץ-תאיים. האנזימים האלו פועלים כמו בוטים קטנים וקטלניים שיוצאים לשטח, מפרקים חומרים סופר-מורכבים (כמו עץ, רעלים, או פתוגנים) למולקולות קטנות ופשוטות, ואז התפטיר פשוט שואב את הטוב הזה פנימה.
ולמה זה מעניין אותנו? כי כשהאנזימים האלו פוגשים את גוף האדם, קסמים מתחילים לקרות. מדובר במכונות מיקרוסקופיות שיודעות לפרק רדיקלים חופשיים, לפרק חלבונים של וירוסים, ולעשות אופטימיזציה למערכת החיסון שלנו ברמות של עדכון תוכנה גרסה 2.0.
מסטייק מישלן למלחמה בפפילומה: איך הגענו לזה בכלל?
כשהקמנו את פאנגיז (FUNNGIZ), היינו בטוחים שאנחנו על גג העולם. הצלחנו לגדל פטריות שאף אחד בארץ כמעט לא הכיר אז. בלאק פרל, פינק אויסטר, רעמת אריה. כיוונו למסעדות שף יוקרתיות. עמדנו בשוק הנמל בתל אביב, שכנענו אנשים לטעום דברים שנראים כמו אלמוגים מהחלל החיצון. כתבות החלו לצוץ, אייטמים בטלוויזיה, והאגו? התחיל להתנפח. חשבנו שאנחנו מינימום סטיב ג’ובס של הפטריות.
אבל הפטריה היא יצור חכם, היא לא אוהבת שמרימים את האף. בכל פעם שחשבנו שאנחנו שולטים במשחק – היא דאגה להחזיר אותנו לאדמה. תרתי משמע. למדנו שחייבים להיות בענווה, עם רגליים מחוברות לקרקע, בדיוק כמו התפטיר.
באמצע 2021 בנינו חוות גידול במושב מבקיעים בעוטף עזה. עבדנו 3 שנים כדי להכניס את הפטריות האלו לתודעה הקולינרית. ואז הגיעה המלחמה. בשביעי לאוקטובר הכל נעצר. המסעדות נסגרו, הפעילות שותקה. מצאנו את עצמנו מול חדרים מלאים בפטריות שהשקענו חודשים בגידול שלהן – כי לגדל פטריות משלב הנבג זה תהליך מורכב שמצריך דיוק של חדר נקי במפעל שבבים. פתאום הבנו שאנחנו תלויים באחרים.
הקליק במוח: להחליף את הביס הטעים בריפוי אמיתי
הזמן שהתפנה כפה עלינו לחשוב. אני לא טבעוני, ולמרות שלגדל פטריה שהיא תחליף מטורף לפרגית זה אחלה ומרגש, זה לא הרגיש לי כמו הערך המוסף הגדול ביותר שאני יכול לתת לעולם. הבנו שאנחנו יכולים לקחת את כל הידע, המערכות והאוטומציות שבנינו, ולהפנות אותם לדבר האמיתי: פטריות מרפא.
לקחנו את ההחלטה לעשות פיבוט. להתמקד באנזימים החוץ-תאיים, בתרכובות הפעילות, בבטא-גלוקנים. הבנו שאנחנו מהבודדים בארץ (פחות מאחוז!) שמגדלים פטריות מאפס, מרמת הנבג והתפטיר, בגידול מקומי כחול-לבן, מה שמאפשר לנו לשלוט לחלוטין באיכות האנזימים שהפטריה מייצרת.
איך האנזימים של התפטיר עושים לנו “דיבאג” בגוף?
בואו ניכנס קצת מתחת למכסה המנוע. כשאנחנו צורכים פטריות מרפא שגודלו כראוי ומוצו נכון, אנחנו למעשה מכניסים לגוף ארסנל של אנזימים חוץ-תאיים שעבדו קשה בטבע, ועכשיו באים לעבוד אצלנו:
- לאקאז (Laccase): אנזים שיודע לפרק ליגנין (החומר הקשה בעץ). בגוף האדם, יש לו תכונות נוגדות חמצון פסיכיות. הוא מסייע בניקוי רעלים ויודע “לפרק” תרכובות מזיקות שמצטברות לנו בתאים בגלל סטרס, תזונה לקויה וזיהום אוויר.
- פרוטאזות (Proteases): אנזימים מפרקי חלבונים. מחקרים מראים שהם מסוגלים לפרק את המעטפת החלבונית של וירוסים מסוימים, מה שמונע מהם לשכפל את עצמם ולהדביק תאים בריאים. זה כמו חומת אש (Firewall) נגד פולשים.
- אנזימים אנטי-דלקתיים: התפטיר מייצר אנזימים שמווסתים את התגובה החיסונית. הם יודעים מתי להגיד למערכת החיסון “תתקפי בכל הכוח” ומתי להגיד לה “תרגיעי, זה רק אבק, אל תעשי לי עכשיו מחלה אוטואימונית”.
2 סיפורים שגרמו לי להבין שפיצחנו את המערכת (ולא בגלל הכסף)
אפשר לדבר על מדע עד מחר, אבל שום מחקר מעבדה לא מכין אותך לרגע שלקוחה שולחת לך הודעה. לקוחה אחת, שסבלה מוירוס הפפילומה (HPV), התחילה להשתמש באופן עקבי בפטריות הריישי שלנו. הריישי, שמפוצצת באנזימים מחזקי חיסון וטריטרפנים, פשוט עזרה לגוף שלה לנקות את הוירוס. כשהיא סיפרה לי שהיא ניצחה את הפפילומה, משהו בי נסדק (בקטע טוב).
או סיפור אחר על לקוחה שקנתה רעמת אריה (Lion’s Mane) לאבא שלה, שאובחן עם דמנציה. רעמת אריה מכילה חומרים פעילים שמסוגלים לחצות את מחסום דם-מוח (Blood-Brain Barrier) ולעודד ייצור של חלבון NGF (פקטור גדילה עצבי). הלקוחה סיפרה לי שמאז שהוא לוקח את הפטריה, היא מצליחה לתקשר איתו בצורה הרבה יותר תקינה וצלולה. היכולת הזו – להחזיר לאדם את צלילות הדעת, את הקשר עם הבת שלו – זה הדרייב האמיתי. זה מחליף כל הנאה רגעית מאיזה ביס של פטריית גורמה שמוגשת על פירה כמהין.
שאלות ותשובות שממש כדאי לכם לקרוא לפני שאתם הופכים לזומבי-פטריות:
האם האנזימים האלו נהרסים בבישול?
שאלה מצוינת. רוב האנזימים רגישים לחום קיצוני. לכן, כדי להפיק את המקסימום הרפואי מפטריות, נהוג לצרוך אותן כמיצוי (אבקה או טינקטורה) שהופק בתהליכים מבוקרים ששומרים על התרכובות הפעילות, ולא רק על ידי הקפצה במחבת עם חמאה.
האם התפטיר באמת רשת אינטליגנטית?
ברמת המיקרו, כן. התפטיר מסוגל לפתור מבוכים, להעביר חומרי הזנה למרחקים עצומים, ולהזהיר פטריות אחרות מפני סכנות. הוא מעבד מידע על הסביבה ומתאים את ייצור האנזימים שלו בדיוק לאיום או למזון שהוא פוגש.
אם אני לוקח פטריות מרפא, אני צריך להפסיק תרופות?
ממש, אבל ממש לא. פטריות מרפא הן תוסף עוצמתי שנועד לתמוך, לשקם ולעזור לגוף, אבל הן לא תחליף לייעוץ רפואי או לתרופות מרשם. אם אתם נוטלים תרופות, תמיד תעשו צ’ק-אפ עם הרופא שלכם, כי לחלק מהפטריות יש יכולת לדלל דם או להשפיע על רמות סוכר.
למה חשוב שאתם מגדלים מהנבג עצמו?
כי ככה אנחנו שולטים ב-DNA של התהליך. הרבה חברות בעולם (ובארץ) קונות תפטיר מוכן או אבקות מסין ולא באמת יודעות על איזה מצע הפטריה גדלה. כשאנחנו מגדלים מהנבג בישראל, אנחנו יודעים בדיוק אילו אנזימים הפטריה תייצר, כי אנחנו שולטים בתזונה ובתנאים שלה מרגע האפס.
כמה זמן לוקח עד שמרגישים שינוי?
זה לא כדור אקמול שמעביר כאב ראש ב-20 דקות. פטריות מרפא עובדות על מערכות העומק של הגוף. מדובר על תהליך של “תיקון באגים”. רוב האנשים מדווחים על שיפור משמעותי באנרגיה, בשינה, במיקוד או במדדי דם לאחר 3 עד 6 שבועות של שימוש עקבי. למידע על פטריית רעמת האריה סגולות >>
האם זה מתאים לילדים?
פטריות מסוימות, במינונים מותאמים, יכולות להתאים (כמו חליטות עדינות של שיטאקה או רעמת אריה למיקוד), אבל תמיד מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לפני שנותנים תוספים לילדים מתחת לגיל 12.
לפזר את הנבגים, לרפא את המערכת
הדרך שעברנו בפאנגיז היא לא פחות מרכבת הרים. מסטארט-אפ קולינרי שמכוון לצלחות של עשירים, דרך התרסקות של מלחמה שלקחה לנו את השליטה, ועד להבנה העמוקה של הייעוד שלנו. כשאנחנו משקיעים ויתור על פנאי, המון נחישות ואינסוף שעות של יצירתיות, זה כדי לבנות כאן, בעוטף עזה, חקלאות מתקדמת שמייצרת בריאות.
בסופו של יום, אנחנו רוצים להיות כמו התפטיר. מתחת לרדאר, אבל מחוברים לכולם. לשלוח זרועות שמסוגלות לרפא, להפריש את ה”אנזימים” שלנו לחברה הישראלית, להנגיש פטריות כחול-לבן במחירים משתלמים, ופשוט לעזור לכל מי שמוכן לפתוח את הראש – ולתת לטבע לעשות את שלו.