בואו נדבר בכנות, עולם הבריאות הטבעית ידע לא מעט טרנדים. שמנים אתריים, גוג'י ברי, קסם הטיהור בטחינה גולמית… אבל יש משהו אחר לגמרי בפטריות מרפא. הן לא רק עוד סופרפוד שצץ ל-15 דקות תהילה בטיקטוק ונעלם בחזרה למחוזות "מה חשבנו לעצמנו?". הן כאן כדי להישאר. והסיבה? הן עובדות. ובדרך כלל – הן עובדות בצורה משכנעת למדי.
אבל רגע לפני שאתם הולכים להכין לעצמכם תה ריישי בגביע קריסטל, עצרו שנייה. עולה שאלה מסקרנת שרבים לא מדברים עליה: אם נשתמש בפטריות מרפא על בסיס יומיומי – האם נפתח להן עמידות? או במילים אחרות: האם גוף האדם, כמו עם קפאין, ניקוטין או בינג'ים של נטפליקס, לומד להתרגל ולבקש יותר?
זה המקום לעצור ולהבהיר שני מונחים שרבים מתבלבלים ביניהם:
אז כשאנחנו שואלים לגבי פטריות מרפא – העניין הוא האם השפעתן נחלשת עם הזמן עקב הרגל, או שממש נהיים “אטומים” להשפעה שלהן. די חריף, לא?
אוקיי, נתחיל באקדמיה. למזלנו, בתחום הפטריות המרפא עולים לא מעט מחקרים בעשורים האחרונים – במיוחד על הריישי, קורדיцепס, צ'אגה ורעמת האריה.
החדשות הטובות? לא נמצאה עד כה עדות מובהקת לפיתוח סבילות או עמידות כתוצאה מצריכה קבועה של פטריות מרפא. להפך: מחקרים מראים שהשפעה אימונומודולטורית (כלומר כזו שמאזנת את מערכת החיסון), של פטריות כמו ריישי או מטאקי, נוטה דווקא להשתפר לאורך זמן. כן כן, הגוף משתף פעולה עם הפטריה, לא "לומד לבטל" אותה.
בדיוק פה נכנסת מורכבות אנושית (חביבה על כל מי שחקר ביולוגיה או סתם עבד עם בני אדם). הרבה פעמים תחושת "ההשפעה לא אותו דבר" לא נובעת מעמידות, אלא מ:
המון שואלים את זה. והתשובה? תלוי. כן, אפשר לצרוך לאורך זמן, אבל צריך לדעת להתאים את הסוגים, המינונים והמחזוריות לצרכי הגוף והמסע האישי שלך. בדיוק כמו שריצה יומית יכולה להיות נהדרת, אבל תכנית אימונים נכונה כוללת גם מנוחה, גיוון – ואפילו לפעמים הליכה רוורסית ביד אחת (סתם, לא באמת).
יום אחד, לקוח ותיק התקשר אליי והתנצל שהוא חושב שפחות "מרגיש את הצ'אגה כמו פעם". שאלתי אותו אם הוא יודע שמאז התחיל לקחת הוא לא חטף אפילו שפעת אחת. הוא שתק. אחרי כמה שניות ענה: "אמאל’ה. אתה יודע מה? וואלה נכון". אז כן, לפעמים השינוי הוא שאנחנו כבר לא שמים לב כמה רע היה – כי עכשיו פשוט רגוע, מאוזן, נושם.
באופן מדעי? כמעט ולא. הן לא מתנהגות כמו תרופות, קפאין או נוגדי חרדה. הן דווקא מתיישבות עם הגוף, מקשיבות לו, ומשפיעות עליו במה שהוא צריך – לא בהכרח במה שאנחנו רוצים באופן מיידי. עם זאת, כמו כל דבר בחיים – כוונה, קשב והתמדה נכונה – הן המפתח.
המלצה חמה ממי שמגדל אותן באהבה: פחות להציף את הקפסולות בתה פטריה עם ספירולינה, יותר להקשיב לגוף. הוא יודע הכי טוב.
ואם אי פעם תהיתם אם ריישי היא פיה מהר או טינגלית מוגזמת – תמשיכו לשאול. תמשיכו לטעום, לנסות, לשחק. כי פטריות מרפא הן לא קסם, אבל הן בהחלט אחת הפינות המרתקות והעוצמתיות בעולם של ריפוי מהשורש.
