לנטינן: הפוליסכריד הייחודי מפטריית שיטאקה שנחקר נגד סרטן

הסוד השמור של השיטאקה: איך מולקולה אחת קטנה מצליחה לשגע את המדע?

רובנו פוגשים את פטריית השיטאקה בתוך קערת ראמן מהבילה, מוקפץ אסייתי או איזה תבשיל עמוס באומאמי. היא טעימה, היא בשרנית, והיא מוסיפה עומק לכל מנה. אבל אם נסתכל עליה רק כעל חומר גלם קולינרי, זה בערך כמו להשתמש במחשב-על רק כדי לשחק סוליטייר. מתחת לפני השטח, ברזולוציה המיקרוסקופית, פטריית השיטאקה מריצה קוד ביולוגי כל כך מורכב ומרתק, שהמדע המודרני עדיין מנסה לפצח את כל השורות שלו. וגולת הכותרת של הקוד הזה? חומר פעיל בשם לנטינן (Lentinan).

לפני שנצלול אל נבכי הפוליסכריד הייחודי הזה ונגלה למה חוקרי סרטן ברחבי העולם מקדישים לו קריירות שלמות, תנו לי לקחת אתכם רגע אחורה, אל השרת המרכזי שלנו – אל האדמה, אל חוות הגידול שלנו בפאנגיז (FUNNGIZ), ואל הדרך הארוכה שלימדה אותנו שעם כל הכבוד לטעם טוב, יש דברים הרבה יותר גדולים בחיים.

1. מנות שף נוצצות מול המציאות: איך הפטריות עשו לנו “ריסטרט” לחיים?

כשהקמנו את פאנגיז, היינו מהבודדים בארץ שהכירו וגידלו פטריות אקזוטיות כמו רעמת האריה, בלאק פרל, פינק אויסטר, וכמובן שיטאקה וריישי. היעד הראשוני שלנו היה נוצץ: לספק את הפטריות האלו למסעדות שף יוקרתיות. ובאמת, ההצלחה הגיעה מהר. כתבות, אייטמים, שפים שעפים על התוצרת שלנו. אבל הפטריות, מסתבר, הן מורות קשוחות מאוד. הן מערכת חכמה שחיה ונושמת, וכשהתחלנו לחשוב שאנחנו “פיצחנו את השיטה” והאגו התחיל לטפס – הפטריות ידעו להחזיר אותנו לקרקע בדרך הקשה. הן לימדו אותנו שתמיד צריך להישאר בענווה, מחוברים לאדמה, בדיוק כמו התפטיר. מתחת לפני השטח, שקט, ועושה את העבודה.

באמצע שנת 2021 הקמנו את החווה שלנו במושב מבקיעים שבעוטף עזה. לקחנו את הפטריות הלא-שגרתיות שלנו לשווקים, כולל שוק הנמל בתל אביב. עמדנו שם ושכנענו אנשים לטעום. לקח לנו 3 שנים להכניס לתודעה את התוצרת שלנו. עבדנו עם מסעדות מוכרות, תכננו חודשים קדימה (כי גידול פטריות הוא תהליך שלוקח חודשים ודורש דיוק של חדר נקי בהייטק), ואז הגיע ה-7 באוקטובר.

המלחמה עצרה הכל. המסעדות נסגרו, הפעילות הופסקה. כל הפטריות שגידלנו וטיפחנו חודשים מראש נותרו ללא דורש. הבנו בבת אחת שאי אפשר להיות תלויים באף אחד, ושהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש. החלטנו לשנות פאזה לחלוטין ולהתמקד בפטריות המרפא. הבנתי שאם אני משקיע כל כך הרבה אנרגיה בלגדל פטריות שמהוות תחליף לסטייק (ואני בכלל לא טבעוני), אני יכול להפנות את אותה אנרגיה, את אותו כוח עיבוד, כדי לגדל משהו שירפא אנשים. להחליף הנאה רגעית מביס טעים, ביכולת האמיתית לעזור לאנשים להחלים.

2. מה זה בכלל לנטינן ולמה הוא משגע את המערכת?

כאן בדיוק נכנסת לתמונה פטריית השיטאקה, והיהלום שבכתרה: הלנטינן. במונחים פשוטים, לנטינן הוא פוליסכריד, או ליתר דיוק, סוג של בטא-גלוקן (Beta-Glucan). אבל אם נסתכל על זה בעיניים קצת יותר אנליטיות, מדובר במולקולת פחמימה ענקית ומורכבת שיש לה צורה מרחבית ספציפית מאוד (מבנה של סליל משולש, אם אתם רוצים להתחכם בארוחת שישי).

המבנה התלת-ממדי הזה הוא הקסם. כשהלנטינן נכנס לגוף שלנו, הוא לא פועל כמו תרופה קונבנציונלית שתוקפת חיידקים או תאים חולים. במקום זאת, הוא מתפקד כמו עדכון תוכנה למערכת החיסון. הוא מפעיל פרוטוקול של מודולציה חיסונית (Immune Modulation).

אז איך מתבצעת הפריצה הביולוגית הזו בגוף?

ברגע שהלנטינן מזוהה על ידי הרצפטורים במעיים שלנו, הוא שולח איתות לתאי הדם הלבנים. הוא למעשה לוקח את החיילים הרדומים של מערכת החיסון – תאי המקרופאג’ים (Macrophages), תאי ה-T, ותאי ההרג הטבעיים (NK Cells) – ומעביר אותם ממצב המתנה למצב פעולה מלא.

• שדרוג תאי ההרג (NK): הלנטינן גורם לתאי ה-NK להיות אגרסיביים יותר כלפי תאים פגומים או סרטניים. הוא בעצם משפר את אלגוריתם זיהוי המטרות שלהם.
• הפעלת מקרופאג’ים: התאים הללו בולעים פסולת תאית ותאים חולים. הלנטינן מגביר את התיאבון שלהם פי כמה.
• תקשורת בין-תאית: הלנטינן מעודד ייצור של ציטוקינים – חלבונים קטנים שמשמשים כרשת התקשורת של מערכת החיסון. כשמערכת התקשורת עובדת מהר, התגובה החיסונית יעילה ומדויקת יותר.

3. לנטינן וסרטן: מה המדע באמת אומר (בלי קלישאות)?

בואו נשים דברים על השולחן – אנחנו לא טוענים שפטריית שיטאקה היא תרופת קסם שמעלימה סרטן ביום, וזה גם לא מה שהמחקרים אומרים. אבל המחקרים מראים דברים מדהימים לא פחות. ביפן, למשל, הלנטינן המבודד מופק ומאושר כטיפול משלים (אדג’וונטי) לחולי סרטן, במיוחד בסרטן הקיבה, המעי הגס והלבלב, כבר משנות ה-80.

המחקרים, שפורסמו במיטב כתבי העת האונקולוגיים, מצביעים על כך ששילוב של לנטינן יחד עם טיפולי כימותרפיה קונבנציונליים עושה שני דברים עיקריים:

1. שיפור באיכות החיים: כימותרפיה היא למעשה מעין התקפת “מניעת שירות” (DDoS) על כל הגוף. היא פוגעת גם בתאים הטובים. הלנטינן עוזר לשמור על רמות תקינות של תאי דם לבנים, מפחית עייפות, ומשפר את התיאבון והחיוניות של המטופלים.
2. הארכת תוחלת החיים והאטת התפשטות: בזכות השפעתו על תאי ה-T ותאי ה-NK, הלנטינן מסייע לגוף עצמו להילחם בגידול במקביל לטיפול הכימי, מה שמשפר סטטיסטית את סיכויי ההישרדות בחלק מסוגי הסרטן.

4. החומרה מאחורי הקלעים: איך מגדלים אחוז אחד של איכות?

אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח מבינים שאי אפשר פשוט לזרוק כמה פטריות שיטאקה מהסופר לתוך סיר מים רותחים ולצפות לקבל את כל היתרונות של הלנטינן. כדי שהפטרייה תייצר את הפוליסכרידים האלו ברמה גבוהה, היא צריכה לגדול בתנאים מושלמים.

בפאנגיז, תהליך הגידול של פטריות המרפא זהה לתהליך הגידול של פטריות המאכל שלנו, אבל עם טוויסט משמעותי: אנחנו מגדלים את הפטריות מרמת הנבגים (הזרעים המיקרוסקופיים של הפטרייה). פחות מ-1% מכלל מגדלי הפטריות בארץ עובדים בשיטה הזו. רובם קונים בלוקים מוכנים. אנחנו בנינו מערכת ושיטות גידול יעילות ואפקטיביות – ממש סביבת פיתוח סטרילית שמבטיחה בקרה מלאה על כל פרמטר בגידול. כחול לבן, עם המון נחישות, כוח רצון, וויתור על פנאי.

לפוסט בו אני מסביר על הליך הגידול- אפשר ללחוץ כאן

5. 7 שאלות שאלות ותשובות שחשוב להכיר על שיטאקה ולנטינן

מכיוון שאנחנו מקבלים המון שאלות על איך בדיוק עובד כל העסק הזה של פטריות מרפא, ריכזתי עבורכם את השאלות הנפוצות ביותר – עם התשובות הכי תכל’ס שיש:

• שאלה 1: האם אני יכול פשוט לאכול שיטאקה מהסופר ולקבל את היתרונות?
  תשובה: כן ולא. שיטאקה רגילה היא נהדרת ובריאה, אבל ריכוז הלנטינן בה נמוך ולא תמיד נספג היטב במעיים בגלל דופן התא הקשיחה (כיטין) של הפטרייה. כדי לקבל אפקט טיפולי, נדרש מיצוי שמפרק את דופן התא ומרכז את החומרים הפעילים.
• שאלה 2: האם לנטינן תוקף את התאים הסרטניים ישירות?
  תשובה: לא. זה בדיוק היופי. הוא לא חומר רעיל שנועד להרוג. הוא חומר שמלמד את מערכת החיסון שלך איך לעשות את העבודה שלה בצורה יעילה יותר.
• שאלה 3: האם זה מתאים רק לאנשים חולים?
  תשובה: ממש לא. פטריות מרפא עובדות על עקרון של אדפטוגניות – החזרת הגוף לאיזון. צריכה שוטפת יכולה לחזק את המערכת החיסונית של כל אדם בריא כרפואה מונעת, מעין חומת אש (Firewall) טבעית לגוף.
• שאלה 4: למה אתם מתעקשים לגדל מנבגים ולא לקנות מוכן?
  תשובה: כי שליטה בקוד המקור שווה הכל. כשאנחנו מגדלים מהנבג ועד לפטרייה הבוגרת, אנחנו יודעים בדיוק באילו תנאים היא גדלה, איזו תזונה היא קיבלה, ומוודאים שאין בה שום זיהומים או מתכות כבדות.
• שאלה 5: כמה מהר מרגישים שינוי?
  תשובה: פטריות הן לא כדור אקמול. הן עובדות על בניית תשתיות בגוף. רוב הלקוחות מדווחים על שיפור ברמות האנרגיה, השינה והתגובה החיסונית לאחר 3 עד 6 שבועות של שימוש עקבי.
• שאלה 6: האם ניתן לקחת פטריות מרפא יחד עם תרופות?
  תשובה: ברוב המוחלט של המקרים כן, ואף מומלץ (כמו במקרים של טיפולים אונקולוגיים ביפן), אך תמיד, אבל תמיד, חובה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שילוב של תוסף חדש בשגרה.
• שאלה 7: למה פאנגיז החליטו להתמקד דווקא בפטריות מרפא?
  תשובה: כי הבנו שאפשר להנגיש תוצרת מקומית, סופר-איכותית, במחיר הוגן שיכולה לשנות חיים, ולא רק לשדרג מנה במסעדה.

6. רשת התפטיר ממשיכה להתרחב: למה אנחנו לא עוצרים?

הדרך שעברנו בפאנגיז לא הייתה קלה. בנינו, נפלנו, קמנו, והקורונה והמלחמה דאגו לבחון את המערכת שלנו עד לקצה. אבל כשלקוחה שולחת לי הודעה שמעלה לי דמעות בעיניים – מספרת שאחרי שימוש בפטריות ריישי שלנו היא ניצחה את נגיף הפפילומה (HPV); או כשלקוחה אחרת כותבת לי שמאז שהתחילה לתת לאבא שלה מיצוי של פטריית רעמת אריה, היא פתאום מצליחה לתקשר איתו בצורה תקינה למרות הדימנציה שהולכת וסוגרת עליו – הכל מקבל פרופורציות אחרות.

העדויות האלו הן הדלק שלנו. הן התזכורת לכך שהלנטינן שבשיטאקה, ההריסנון שברעמת האריה והחומצות הגנודריות שבריישי, הם לא סתם שמות מפוצצים במאמרים אקדמיים. הם כלים ביולוגיים, אלגוריתמים עתיקים של הטבע, שמסוגלים לחולל ניסים של ממש כשהם מגודלים באהבה, בדיוק ובמקצועיות.

זה מה שנותן לי ולכולנו בצוות את הדרייב להמשיך. להמשיך לדייק את המערכות, לשפר את פרוטוקולי הגידול, לגדול בתור עסק, בתור בני אדם ובתור משפחה. המטרה שלנו עכשיו היא אחת: להמשיך להפיץ את הבשורה, לפזר את הנבגים, ולשלוח את זרועות התפטיר שלנו רחוק ככל האפשר, כדי לרפא, לתמוך, ולעזור לכל מי שזקוק לכך. כי בסופו של דבר, הכוח האמיתי של הפטריות הוא לא רק לרפא את התאים שלנו, אלא גם לחבר בינינו.