אם ראיתם פעם את פטריית רעמת האריה – Hericium Erinaceus בשמה המדעי – הסיכוי הוא שחשבתם שמדובר בקישוט לסוכה או בתחפושת לחתול פרסי ביום רע. אבל מאחורי המראה הפרוע הזה מסתתרים כמה מהחומרים הפעילים המרתקים ביותר בעולם הפטריות (ואולי גם בעולם הביולוגיה בכלל), כאלה שמסוגלים להשפיע על מבנה ותפקוד מערכת העצבים – לא פחות.
רגע, מה? פטריה שיכולה להשפיע על המוח? לחזק תפקודים קוגניטיביים? להגן על תאים עצביים? תישארו איתי – וזה יהיה מעניין. הכל מתחיל בחלבון קטן אבל עם כוח אש רציני: NGF.
NGF – קיצור של Nerve Growth Factor – הוא חלבון שגוף האדם מייצר באופן טבעי. תחשבו עליו כעל סוג של "מנהיג רוחני" לתאי העצב: הוא אחראי לצמיחתם, שימורם, ואפילו לשיקום שלהם במקרה של נזק. הוא מה שמחזיק לנו את המוח חד, את המערכת הקוגנטיבית פעילה, ואת הנוירונים שלנו – מאושרים.
ברגע שייצור או פעילות ה-NGF מואטת – אם בגלל גיל, סטרס כרוני, או מחלות נוירולוגיות – המוח מתחיל לשלם את המחיר: ירידה בזיכרון, קושי להתרכז, ולעיתים, ניוון עצבי מתקדם (הי אלצהיימר, איך לא חשבנו שתבוא כל כך מוקדם).
אז מה לפטרייה ולחלבון שקשור במוח? מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים הראו שלרעמת האריה יש יכולת ייחודית לא רק להמריץ את הייצור של NGF אלא גם להפעיל אותו במוח באופן סלקטיבי. החומרים הפעילים המרכזיים בפטרייה – הריצינונים (Hericenones) והארינסינים (Erinacines) – חוצים את מחסום הדם-מוח (ולא הרבה חומרים יכולים לעשות את זה).
זה אומר שמהצלחת או הקפסולה, רכיבי הפטרייה יכולים ממש להגיע למוח ולהתחיל לעבוד שם. והעבודה כוללת:
באחד המחקרים שפורסמו ב-Journal of Agricultural and Food Chemistry האירו את פעילות האוקסיגנציה והטיית ה-NGF בתאים לאחר חשיפה לתמצית רעמת האריה – התוצאות הראו תגובה נוירונלית משמעותית כבר תוך 48 שעות. כן, זה מבחנה, ולא מוח של בן אדם, אבל זה התחיל לגלגל את הכדור.
ומאז צצו מחקרים, חלקם "קטנים אך יפים", שמדברים על השפעות חיוביות על מטופלים עם ירידה קוגניטיבית קלה (MCI), ואפילו אוטיזם, דיכאון וחרדה. מהפטרייה הזו יוצאת כל כך הרבה פעולה, שהיא כבר מתחרה בקפה של הבוקר בתור "המאיץ המנטלי" של היום.
פה אצלנו במושב מבקיעים, יצרנו תנאים כמעט אוטופיים לפטריות שלנו – כמו מיני יערות עם טמפרטורה ולחות מדויקת, מקום שבו הפטריות גדלות מאפס, מהנבג ועד לפרי – בלי קיצורי דרך ובלי קומבינות. אנחנו מגדלים רעמת האריה כמו שמבשלים יין בוטיק – עם כבוד, דיוק, והמון ניסוי וטעיה.
ההשקעה בגידול מקומי חשובה לא רק בגלל תמיכה בחקלאות ישראלית, אלא כי ככה אנחנו יכולים להבטיח מינון מדויק, טריות, ועוצמה ביוכימית שאי אפשר לקבל ממוצרי מדף מהסופר או כאלה מיובאים בספינות מאסיה.
פגשנו מאות מקרים שבהם אנשים שצרכו רעמת האריה באופן יומי – בין אם כתוסף תזונה, חליטה או אפילו באוכל – דיווחו על שיפור ממשי בקשב, במצב הרוח, ובתפקוד המנטלי של בני המשפחה. אחד הסיפורים שלא נצא מהם זה על אבא עם דימנציה שהצליח לחזור ולתקשר בזכות הפטרייה. כאלה דברים נותנים פרופורציה, וגם נותנים דרייב.
בין אם אתם עובדים עם 7 טאבים פתוחים, או שקשה לכם לזכור איפה הנחתם את המפתחות בבוקר – רעמת האריה היא לא קסם, אבל יש לה את הפוטנציאל להיות אחד הכלים הטבעיים הכי מבטיחים שנכנסו לעולם של בריאות המוח.
השילוב שלה עם NGF הוא לא פחות ממרתק – ומזמין מחקר נוסף, התנסות אישית, וגם לא מעט חשיבה חדשה על התזונה היומיומית שלנו. בקיצור – הגיע הזמן להכניס אותה לצלחת או לקפסולה, ולתת לה לעשות את הקסם שלה.
כי אם כבר לתגבר את המוח – אז למה לא להכניס לו קצת רעמה?
