איך מכינים ספואן מזרעים? – מדריך מתקדם לגידול פטריות

שנייה לפני שמתחילים: למה בכלל צריך ספואן?

אם הגעת לכאן, כנראה שאתה כבר לא רק "סקרן פטריות" אלא אדם ששוקל להנביט גזע עתידי של פונגי על אדמתו (או בשקית סטרילית בממ"ד). בשלב הזה, כל מגדל שמכבד את עצמו יודע שלגדל פטריות בלי ספואן זה בערך כמו לנסות לאפות לחם בלי שמרים. ואם תהית איך מכינים ספואן מזרעים – זו בדיוק הנקודה שבה מתחיל המסע שלך אל עולם הגידול האמיתי.

הספואן – או בוא נקרא לו בשמו המלא grain spawn – הוא הבסיס, המחבר, השכבת פתיחה שתאפשר לתפטיר שלך להתפשט כמו שמועה עסיסית בוועד הבית. כלומר: אנחנו מדברים על תערובת מדויקת בין גרגרים מלאי ערכים (כמו שיבולת שועל, דוחן, חיטה, שיפון או אפילו תירס) לבין התפטיר עצמו. נשמע פשוט? תתכונן להפתעות.

האם אפשר לקפוץ שלב ולדלג על הגידול מספואן?

תיאורטית כן. פרקטית? ממש לא. אחד המשפטים שגידול פטריות לימד אותנו לאורך הדרך בפאנגיז זה ש"אם אפשר לחפף – כנראה שזה יהיה קטסטרופה". גידול מספואן מעניק לך שליטה מלאה על תהליך הנביטה, מאפשר סינון מוקדם של מזהמים (ואין דבר יעיל יותר מלהזמין לעצמך מושבת עובש ירוק באמצע הסלון), ומונע טעויות קריטיות שיכולות לפגוע ביבול או אפילו באיכות ובריכוז התרכובות הפעילות בפטרייה.

הכנת סופאן מזרעים –  המדריך השלם למי שחיידק הפטריות פגש אותו חזק

שלב אחרי שלב: איך נכין ספואן מהאגדות?

1. לבחור את סוג הגרעינים — לא כל מה שצובע זהב

אם אתה חושב שכל זרע גרגרי יעבוד – תחשוב שוב. הבחירה בסוג הגרעין תשפיע ישירות על קצב הצמיחה, אחוזי הסתאבות ועל עקשנות החרקים שבאים לבקר. הנה דוגמאות לסוגים נפוצים:

• שיפון מלא: סטנדרט זהב. יחס סיבי ותזונתי מאוזן מאוד לתפטיר.
• חיטה: זולה, זמינה, ומוכרת לתפטיר כמו סבתא טובה שחיה בלחם.
• דוחן: נטול גלוטן, מתפשט מהר אבל מועד לוירוסים (ממש כמונו).
• שיבולת שועל: קצת זרה בפטריולוגיה הקלאסית, אבל גודלת יופי כשנותנים לה מקום לנשום.

2. השרייה ובישול — כי תפטיר לא אוהב אוכל קשה לעיכול

השלב הראשון והקריטי הוא להשרות את הגרעינים במים קרים ל-12–24 שעות. למה? כי זה מאפשר להסיר אנזימים מעכבי נביטה, מרכך את הקליפות ומתחיל תהליך נביטה חלקית. בשלב הבא מגיעה הרתיחה. כ-10–20 דקות (לא יותר!) כדי לרכך אך לא לפרק.

שאלות נפוצות:

אפשר להשתמש בכיריים אינדוקציה או צריך סיר ייעודי?
בהחלט אפשר אינדוקציה, העיקר שהמים ירתחו כמו שצריך.

אם שכחתי את הגרעינים ב-30 דק’ של בישול, לזרוק?
כן. אל תתפשר על מרקם הבסיס – אחרת אתה מכין גולאש, לא פטריות.

3. ייבוש עדין – לא עם מייבש שיער

מטרת שלב זה היא לקבע לחות נכונה בגרעין. אתה רוצה שהם יהיו רכים מבפנים אבל על גבול היבשים מבחוץ. גרעין רטוב מדי = מושבת חיידקי פסאודומונס מחויכת. הדרך המתקדמת לעשות את זה היא לפרוס את הגרעינים על מגש גדול עם נייר סופג ולתת להם אוויר טוב למשך שעה לפחות.

4. סטריליזציה זה לא המלצה – זו חובה

זהו הצעד שבו ההבדל בין "עשיתי הכל נכון ועדיין צמחה לי עובש ירוק ניאוני" לבין "וואו, התפטיר שלי מתפשט כמו אש". הכנס את הגרעינים לצנצנות זכוכית עם פתח מותאם לפילטר, כסה בפוליפרופילן או אלומיניום והפעל סיר לחץ (pressure cooker) בטמפרטורה של 121 מעלות לפחות שעה וחצי. כן, כן – אל תשקר לעצמך ש"זה עבר חיטוי גם ב-110°", לא עברת סטריליזציה אלא טבח חיידקים עצלני.

5. זריעה: הפגישה המרגשת בין התפטיר למארח

בחדר סטרילי (עדיף בתוך Still Air Box או פורט), פתח את הצנצנת וקח תרבית מתפטיר בריא. ערבב פנימה תוך שמירה על סטריליות קפדנית. סגור היטב, ושים את הצנצנת באינקובציה ב-24–27°C.

מתי יודעים אם זה הצליח?

אחרי 7–14 יום, צנצנת הספואן אמורה להיות מכוסה כולו בתפטיר לבן, ריח ברור של אדמה טרייה, ואפס סימנים של עובש שחור, ירוק או חמוץ. אם מריח מוזר – תגיד יפה שלום ולפח האורגני.

כמה טריקים וטיפים שרק מגדלים אמיתיים מגלים עם הזמן

• אל תתפתה לדלג על סיר לחץ – אפילו לא פעם אחת.
• אל תנסה לחסוך בסטריליות – כפפות, אלכוהול 70%, מסכה – כל אלו הם חבריך.
• אם אתה רואה משהו שנראה מוזר — תצלם, תרשום, אבל אל תשתמש.
• שתמש במיכלים עם שסתומים או פילטרים — אל תשאיר את דרך הכניסה פתוחה ליקום כולו.
• רוצה לקצר את זמן ההתפשטות? נענע בעדינות את הצנצנת ביום ה-4-5 (במידה וסטרילי לחלוטין!)

שאלות נפוצות מפורום פטריות היפותטי שלא קיים אבל לגמרי אמור להיות:

אפשר להשתמש באורז במקום גרעינים?
לא מומלץ. צמיגי מדי, נדבק, מועד להחמצה מהירה.

האם צריך לקנות גרעינים אורגניים?
רצוי מאוד – נטולי חומרי הדברה וריסוס.

יש לי רק סיר רגיל – כדאי לנסות סטריליזציה בכל זאת?
תחסוך לעצמך כאב לב. סיר לחץ הוא לא תנאי – הוא ניתן לאין שום תחליף אמתיים.

כמה זמן שורד ספואן מוכן?
במקרר – עד חודש. בפריזר? עד חצי שנה, אבל יש סיכוי שהתפטיר יהיה פחות נמרץ.

איזו פטרייה הכי קל להתחיל איתה בספואן?
אויסטר (Pleurotus) על סוגיו – עמיד, סלחן, ובועט מהר.

אפשר להכין ספואן מפטריות סופר?
תיאורטית כן. מעשית? נשמע כמו פלירט מטופש – אחוזי הצלחה נמוכים.

ולסיום: ספואן זה לא קסם, זה תהליך (אבל גם קסם…)

זיקוקים לא יצאו לך בפעם הראשונה. אולי גם לא בשנייה. אבל כמו כל דבר טוב שדורש ידיים מלוכלכות ומוח סקרן – גם גידול ספואן הופך למשחק שאתה פשוט לא יכול להפסיק לשחק. מי שלמד באמת איך מכינים ספואן מזרעים יודע שכל תהליך הוא שיעור שמתכתב באלגנטיות בין מדע לביולוגיה, בין סטריליות ליצירתיות – ואם אתה כבר עמוק בתוך זה, אתה מבין למה היינו צריכים מאמר שלם רק כדי לתאר את השלב הזה.
כי בסופו של דבר? זה כמו לגדל פטריית רעמת אריה בלב המדבר – ומדי פעם לראות איך מישהו מספר לך שהיא שינתה את החיים שלו. ברוך הבא לעולם האמיתי של הפטריות.