למה כיטין בפטריות מחייב בישול או מיצוי?

כיטין בדופן התא של פטריות: למה לא כדאי פשוט "לאכול על הדרך"

חשבתם שאפשר פשוט לפרוס פטריה לסלט? חכו רגע…

אם ניסיתם פעם ללעוס פטריית ריישי כמו חטיף – יתכן שעדיין לועסים. ואם נפלתם בפח הזה כי מישהו סיפר לכם שפטריות מרפא הן "כמו כל ירק אחר – רק עם יותר הילה סינית", הגיע הזמן לדבר על המרכיב הכי עקשן שקיים בדופן של הפטריות – כיטין. חומר קשיח, בלתי ניתן לעיכול כמעט ו… לגמרי לא מכבד את מערכת העיכול שלנו, גם אם גדלתם על שווארמה ופלפל חריף.

אז למה בעצם אי אפשר לסחוט פטריית שיטאקי לתוך שייק בריאות ולהרגיש בודהה החדש של השכונה? התשובה פשוטה אבל עמוקה: כי הגוף שלנו לא בנוי לפרק כיטין.

מה זה כיטין בכלל, ואיך הוא קשור לשריון של סרטנים?

כיטין (או בשמו הלועזי: Chitin) הוא פוליסכריד – סוג מסוים של רב-סוכר – שנמצא בדופן התאים של הפטריות, במעטפת של חרקים ואפילו בשריון של סרטן הנהר המצוי (כן, זה מהמסעדות עם המפית מסביב לצוואר). הוא כל כך חזק, שהוא שימש השראה לפיתוח חומרים ביולוגיים בתעשיית הביו-טכנולוגיה.

כאשר אנו מדברים על פטריות – בין אם אלה פטריות גורמה קולינריות כמו פינק אויסטר ובין אם אלה פטריות מרפא מאסכולת הריישי ורעמת האריה – דופן התא שלהן מורכב בצורה עיקשת מהחומר הזה, שאינו מתכלה בצורה טבעית אצלנו בגוף. כלומר – אפשר ללעוס, לבלוע ו… להיפרד מהערכים התזונתיים היקרים ללבנו.

אז מה הבעיה בעצם? ומה קורה אם בכל זאת אוכלים ככה?

אם תבחרו לאכול פטריה נאה ישירות מהקופסה, הרווחתם בקושי חוויית לעיסה גומייתית ואולי כמה סיבים תזונתיים. אבל כל הרכיבים הפעילים שיש בה באמת –
כמו:

  • בטא גלוקנים (לשיפור מערכת החיסון)
  • טריטרפנים (עם השפעות אנטי-דלקתיות)
  • אירינאקרים (שידועים בהשפעה על תפקוד מוחי)

כל אלה נשארים כלואים מאחורי חומת כיטין בלתי עבירה – לפחות עבור האנזימים שלנו.

כלומר – לא המרק ולא הקוביות, אלא… התהליך.

בשביל לשבור את המחסום הזה ולהגיע ל"אוצר", צריך לחמם, לחלוט, למצות או להכין מיצויים – לעיתים במשך שעות או בתנאים מאוד מדויקים. רק אז המבנה הכימי של הכיטין נשבר, והרכיבים הפעילים המדוברים משתחררים לחופשי בתה, טינקטורות או אבקות מרוכזות שאפשר לספוג בקלות למערכת.

כך תפיקו יותר מפטריות שפשוט עבדו שעות נוספות בשבילכם

הנה מה שכיטין "כופה" עלינו – וזה דווקא לטובה:

  1. חום – והרבה ממנו: בישול ממושך או חליטה ארוכה מפרקת את דופן התא ומפנה גישה לביואקטיבים העיקריים.
  2. שימוש באלכוהול או גליצרין: מיצוי אלכוהולי (טינקטורה) מצליח לשלוף רכיבים שעמידים לחום, כמו טריטרפנים מריישי.
  3. שילוב של מיצוי כפול: מיצוי במים חמים ואחר כך באלכוהול לתוצאה אופטימלית – שיטה קלאסית בתחום פטריות המרפא היום.
  4. ייבוש מבוקר וטחינה: לטובת קפסולות ואבקות – אבל בתנאי שעברו טיפול מתאים לפירוק הכיטין.

רגע, אז איך יודעים שזה עובד? ומה השאלות שאנשים באמת רוצים לשאול?

  • 01. אפשר לאכול פטריות מרפא כמו מכבי בריאות קטן?
    לא. כי רוב הרכיבים נשארים כלואים בפנים. אלא אם יש לכם מערכת עיכול של קואלה סייבורגית, מיצוי זה הדרך.
  • 02. האם כל סוגי הפטריות דורשות מיצוי?
    כמעט כולן, ובמיוחד אלו שמכילות כמויות גדולות של כיטין כמו ריישי וצ’אגה.
  • 03. אם אני מבשל שיטאקי למרק, אני כבר עושה מיצוי?
    כן – חלקי. בישול ממושך בהחלט עוזר לפרק ולהפיק חומרים מועילים, אבל זה תלוי בזמן ובחום.
  • 04. מה עם תוספי תזונה על בסיס פטריות?
    חובה לוודא שהם עברו תהליך מיצוי אמיתי, ולא רק נטחנה פטרייה שלמה לתוך קפסולה, כי אחרת – שוב – כיטין יעמוד בינך ובין הבריאות.
  • 05. יש פטריות שאפשר גם לאכול וגם ליהנות מהערכים שלהן?
    כן, ובהחלט – לדוגמה: מאיטקה, שיטאקי, אויסטר. אבל גם הן יהיו אפקטיביות יותר לאחר טיפול נכון בחום.

השקעה קטנה בתהליך = השפעה גדולה על הגוף

היופי בפטריות הוא שמאחורי הצורה הפשוטה, לפעמים אפילו מוזרה שלהן – מסתתר עולם ביוכימי עשיר ומלא תועלות מדהימות. אבל כמו כל דבר טוב (ושוב נזכיר את השריון של הסרטן…), צריך להתאמץ כדי להגיע אל הליבה. פטריית ריישי לא תיתן לכם טעימה נעימה על הלשון – היא לא בשביל זה. היא כאן בשביל לבנות גשר עצבי באזורים שדעכו, להרגיע מערכת חיסונית תוקפנית, או להחזיר בגופו של מישהו תחושת איזון שהלכה לאיבוד.

וכל זה לא קורה בקסם… אלא בתהליך, מדויק, מדעי, מעובד – ובעיקר מלא בכבוד למה שהפטריה דורשת מאיתנו.

ולסיום – איך עושים את זה נכון באמת?

אם נודה באמת, לא לכולנו יש את הזמן או הידע לעבד לבד פטריות בבית. אצלנו ב־פאנגיז ההבנה הזאת הפכה לאבן דרך: מפטריות בלאק פרל פריכות שגדלות על תשתית ביולוגית, עד מיצויים מורכבים של ריישי שתהליך ההכנה שלהם כולל שבועות של עבודה מדויקת ומתועדת.

המעבדה שלנו במושב מבקיעים – שממוקמת כמה דקות מגדר המערכת – אולי לא נראית כמו מעבדת מחקר מפונפנת מסן פרנסיסקו, אבל בתוכה מתרחשים ניסים קטנים. פטריות בריאות פורצות מתוך מצע שנמצא בדיוק בנקודת איזון בין לחות, טמפרטורה, חמצן ונבגים. ואחרי שהן יוצאות לאוויר העולם – אנחנו מוודאים לקחת אותן בדיוק בשלב שבו הערכים הביוכימיים שלהן בשיאם.

השורה התחתונה?

אפשר לראות בפטריות מעין נפש עתיקה, כזו שדורשת היחס המתאים – או פשוט להבין: אם לא שברת את הכיטין – לא קיבלת את המתנה.

אז לפני שאתם קונים עוד קפסולת “פטריית על” באמזון, או מכינים מרק מאוגוסט 2020 – בדקו: האם יש שם תהליך אמיתי? האם הפטרייה קיבלה את הזמן שלה? ואולי הכי חשוב – האם לכם יש את הסבלנות להפסיק לכבס פטריות כמו תפוחי אדמה ובעצם להתחיל לראות בהן את מה שהן באמת: יצור מופלא שמחזיק בתוכו את סודות הריפוי שעבדו מיליוני שנים כדי להגיע דווקא אלינו, עכשיו.

תפריט נגישות