חקר פטריות בחלל: כיצד מיקרו-כבידה משנה את התפטיר

האם הפטריות שלנו בדרך למאדים? מה באמת קורה לתפטיר כשהוא מאבד את כוח המשיכה

בזמן שמיליארדרים טכנולוגיים עסוקים בלשגר מכוניות ספורט לחלל ולתכנן מושבות על מאדים, ישנה קבוצת חוקרים שעסוקה בשאלה הרבה יותר מרתקת (ובינינו, הרבה יותר פרקטית): מה קורה כשלוקחים את היצור הכי מחובר לאדמה בטבע – הפטרייה – וזורקים אותו לסביבה של מיקרו-כבידה? כמי שמבלה את רוב ימיו בבניית מערכות גידול מורכבות ובוויסות אלגוריתמים אקלימיים בחווה שלנו בפאנגיז (FUNNGIZ), המחשבה על גידול ללא כוח משיכה היא לא פחות מ”באג” במערכת ההפעלה של הטבע. וזה, חברים, הדבר הכי מעניין שיש.

אם תחשבו על זה, התפטיר (ה”שורשים” של הפטרייה) הוא בעצם רשת עיבוד נתונים מבוזרת. הוא שולח זרועות, אוסף דאטה על לחות, טמפרטורה ונוטריינטים, ומקבל החלטות בזמן אמת לאן לצמוח. כל המערכת הזו מסתמכת על נתון בסיסי אחד – כוח המשיכה, שעוזר לה להבין איפה הלמטה (כדי למצוא אוכל) ואיפה הלמעלה (כדי להוציא את גוף הפרי ולפזר נבגים). אז מה קורה כשמנתקים את השרת הראשי הזה?

איך מעבדים נתונים כשאין למעלה ולמטה? 3 דברים שקורים לתפטיר בחלל

כאשר נאס”א וסוכנויות חלל אחרות שלחו פטריות לתחנת החלל הבינלאומית, הם גילו תופעות שגורמות לכל חוקר ביולוגיה להרים גבה. מתברר שהפטריות לא פראייריות, ויש להן יכולת “לעדכן גרסה” מהר מאוד למצבי קיצון:

• התמצאות במרחב 3D מלא: על כדור הארץ, פטריות מציגות גראביטרופיזם (צמיחה בהשפעת כוח המשיכה). בחלל, כשהסנסור הזה מנוטרל, התפטיר מתחיל לגדול בצורת כדור מושלם, שולח שלוחות לכל הכיוונים בו-זמנית בחיפוש אחר משאבים. הוא הופך מרשת דו-ממדית שצמודה לקרקע, לענן נתונים תלת-ממדי.
• ייצור מוגבר של סופר-מולקולות: סביבת מיקרו-כבידה, יחד עם קרינה קוסמית, מהווה סטרס (עקה) מטורף לאורגניזם. ומה קורה לפטריות כשהן בסטרס? הן מפעילות מנגנוני הגנה ומייצרות פי כמה וכמה יותר חומרים פעילים, אנזימים ומטבוליטים משניים. במילים פשוטות: פטריות מרפא בחלל עשויות להפוך לפוטנטיות ורבות עוצמה הרבה יותר.
• פירוק חומרים שלא מהעולם הזה: פטריות מסוימות הראו בחלל יכולת מואצת לפרק פלסטיק ואפילו להיזון מקרינה (פטריות רדיוטרופיות, בדומה לאלו שנמצאו בכור בצ’רנוביל). זו טכנולוגיה אורגנית שיכולה לפתור את בעיית הפסולת במסעות ארוכים בחלל.

כשכוח המשיכה קורס על כדור הארץ: הסיפור של פאנגיז

אנחנו בפאנגיז מכירים היטב את התחושה ששומטים לך את הקרקע מתחת לרגליים. זה לא קרה לנו בחלל, אלא כאן, במושב מבקיעים שבעוטף עזה. כשבנינו את החווה ב-2021, הכוונה שלנו הייתה ברורה: להיות ה”הייטק” של הפטריות. בנינו מערכות סופר מורכבות ומדויקות כדי לגדל פטריות אקזוטיות (כמו רעמת האריה, בלאק פרל, פינק אויסטר) ברמה של מסעדות מישלן. עמדנו בשוק הנמל בתל אביב, שכנענו אנשים לטעום, ולקח לנו שלוש שנים שלמות כדי לקודד מחדש את התודעה הקולינרית בישראל.

הפטריות לימדו אותנו צניעות. בכל פעם שחשבנו ש”פיצחנו את השיטה” ועלה לנו קצת, הפטריות ידעו להחזיר אותנו לאדמה בדרך הקשה, עם זיהומים או יבולים שקרסו. הבנו שאנחנו צריכים להיות בדיוק כמו התפטיר: בענווה, עם רגליים מחוברות חזק לאדמה. ואז הגיע ה-7 באוקטובר. המלחמה פרצה, והעסק שלנו, יחד עם רוב המדינה, נעצר לחלוטין בבת אחת.

הסטת משאבים: מסטייק צמחוני לריפוי עמוק

גידול פטריות, במיוחד כשמתחילים מרמת הנבגים (הזרעים) – שזה דרך אגב פחות מאחוז מכלל המגדלים בארץ – דורש תכנון של חודשים מראש. מצאנו את עצמנו עם המון פטריות שהיו מיועדות למסעדות פרימיום, והבנה חדה וקרה שאי אפשר להיות תלוי באף אחד. הזמן הזה נתן לנו הזדמנות לעשות חישוב מסלול מחדש. הבנו שאותה אנרגיה, אותו כוח עיבוד ומערכות מדויקות שאנחנו משקיעים כדי לייצר תחליף סטייק מדהים (ואני לא טבעוני, אגב), אנחנו יכולים וצריכים להשקיע במשהו עם אימפקט גדול בהרבה.

החלטנו להשקיע את כל המאמצים שלנו בפטריות המרפא. להחליף את ההנאה הרגעית מביס טעים, ביכולת לעזור לאנשים לרפא את עצמם. בנינו מערכות ושיטות גידול יעילות ואפקטיביות במיוחד, עם כחול-לבן מקומי, ונגישות מקסימלית.

לפוסט בו אני מסביר על הליך הגידול- אפשר ללחוץ כאן

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש (ובתפטיר)

1. למה בכלל נאס”א מבזבזת כסף על שליחת פטריות לחלל?

כי פטריות הן הממזרות הכי שורדות בטבע. הן יכולות לפרק פסולת, לייצר פלסטיק ביולוגי לבניית מבנים על הירח, ואפילו לשמש כמקור מזון ותרופות לאסטרונאוטים שרחוקים שנות אור מבית מרקחת.

2. האם הפטריות של פאנגיז גדלות במיקרו-כבידה?

עדיין לא! למרות שהמערכות שלנו בעוטף עזה נראות לפעמים כמו חדר בקרה של חללית עם כל חיישני הלחות, ה-CO2 והטמפרטורה. אנחנו מגדלים אותן עם הרבה חיבור לאדמה של ארץ ישראל.

3. הזכרת שסטרס משפר את פטריות המרפא. איך זה בא לידי ביטוי?

כמו ששריר גדל כשהוא מתאמץ, וכמו שאסטרונאוט מאבד מסת עצם כשאין כוח משיכה, פטריה שנמצאת בתנאים מאתגרים (למשל, תחרות על משאבים או שינויי אקלים מבוקרים) תייצר יותר בטא-גלוקנים וחומרים פעילים כדי לשרוד. את היתרון הזה אנחנו רותמים לטובת הבריאות שלנו.

4. האם זה באמת עובד? מה הקטע עם פטריות המרפא האלו?

זה לא קסם, זו כימיה ביולוגית ברמה הגבוהה ביותר. למשל, לקוחה שלנו שניצחה את נגיף הפפילומה (HPV) בעזרת שימוש עקבי בפטריות ריישי, או משפחה שדיווחה שמאז שהתחילו לתת לאב המשפחה שחלה בדמנציה פטריית ‘רעמת האריה’, התקשורת איתו חזרה להיות תקינה. אלו בדיוק הנתונים שנותנים לנו את הדרייב להמשיך לייצר.

5. למה אתם מתעקשים לגדל מרמת הנבג (הזרע)? זה לא מסבך הכל?

זה מסבך מאוד, אבל זה נותן לנו שליטה מלאה על ה”קוד המקור” של הפטרייה. רוב המגדלים קונים תפטיר מוכן ומייבאים אותו. כשאנחנו מגדלים מהנבג, אנחנו מוודאים שהגנטיקה היא החזקה, הנקייה והאיכותית ביותר שיש, מותאמת בדיוק לתנאים המקומיים שלנו.

6. רעמת אריה, בלאק פרל, פינק אויסטר… מאיפה השמות האלה, מפרק של משחקי הכס?

כמעט! השמות מתארים לרוב את הצורה או הצבע. רעמת האריה באמת נראית כמו רעמה לבנה ופרוותית (והיא זו שמשקמת תאי עצב במוח), הפינק אויסטר היא ורודה ומהממת, והריישי היא בכלל “פטריית האלמוות” במסורת הסינית. כל אחת והכוח המיוחד שלה.

7. אז מה השלב הבא של פאנגיז?

להמשיך לפזר נבגים של בריאות. אנחנו כאן כדי להנגיש פטריות איכותיות במחירים משתלמים, להגדיל את המודעות, ולהראות שגם כשקשה – אפשר לצמוח מחדש, חזקים יותר.

סיכום: רגליים עמוק באדמה, ראש בעננים (או בחלל)

בין אם תפטיר גדל במעבדה מרחפת מחוץ לאטמוספירה או בחווה מוקפדת במושב מבקיעים שבעוטף עזה, החוקיות שלו נשארת מדהימה: הוא מחפש חיבור, הוא מעביר מידע, והוא מרפא את הסביבה שלו. המחקר על פטריות בחלל פותח לנו אופקים מטורפים על היכולת של הטבע להסתגל למצבי קיצון, לייצר תרופות חדשות ולשרוד כנגד כל הסיכויים.

עבורנו בפאנגיז, ה”חלל” שלנו היה הצורך להמציא את עצמנו מחדש אחרי שהעולם שלנו עצר מלכת. ויתרנו על פנאי, על הנאות רגעיות, והשקענו את כל היצירתיות, כוח הרצון והאהבה שלנו כדי להקים פה, כחול-לבן, מערך של פטריות מרפא. בכל פעם שלקוח מספר לי איך הפטרייה שינתה לו את החיים, אני נזכר למה אנחנו עושים את זה. אנחנו אולי מסתכלים למעלה אל הכוכבים, אבל המשימה האמיתית שלנו היא לשלוח את זרועות התפטיר כאן, על כדור הארץ, ולעזור לכל אחד שרק מוכן לפתוח את הראש, ולתת לטבע לעשות את שלו.