חומצה בטולינית המופקת מפטריית צ’אגה והשפעותיה המדעיות: מה גילו החוקרים?

הסוד השחור של היער: מה המדע באמת יודע על חומצה בטולינית מפטריית הצ’אגה?

אם הייתם שואלים אותנו לפני כמה שנים מה הפסגה של גידול פטריות, כנראה שהיינו עונים לכם בעיניים נוצצות: “הצלחת של שף בעל שם עולמי”. ככה זה כשהאגו מדבר. כשהקמנו את פאנגיז (FUNNGIZ), הבאנו לארץ זנים שאנשים בקושי ידעו לבטא את השם שלהם. היינו מהראשונים שגידלו כאן רעמת אריה, בלאק פרל, פינק אויסטר וריישי. היינו ספקי חומר הגלם האקזוטי של מסעדות היוקרה, ואנחנו מודים – קצת עף לנו הפוני. הכתבות החמיאו, האייטמים זרמו, והרגשנו שאנחנו על גג העולם.

אבל לפטריות, מתברר, יש חוש הומור ציני מאוד, ומנגנון מובנה לריסוק אגו. בדיוק כמו התפטיר שמתחפר עמוק באדמה, בכל פעם שחשבנו שאנחנו מנהלים את ההצגה – הפטריות ידעו לתת לנו כאפה מצלצלת ולהחזיר אותנו לקרקע, תרתי משמע. למדנו שהטבע לא עובד בשבילנו, אנחנו עובדים בשבילו. ואז, באמצע 2021, עשינו צעד משמעותי והקמנו חוות גידול מתקדמת במושב מבקיעים שבעוטף עזה. עמדנו בשוק הנמל בתל אביב, שכנענו אנשים לטעום משהו שלא נראה כמו השמפיניון העייף מהסופר, ולקח לנו שלוש שנים של עבודת נמלים כדי להכניס את הפטריות שלנו לתודעה.

ואז הגיע היום שבו פרצה המלחמה. המדינה עצרה, וגם אנחנו. חודשים של תכנון, של גידול סופר-מורכב ומדויק – הכל נעצר. אבל דווקא בשקט הכפוי הזה, משהו במערכת ההפעלה שלנו התעדכן. הבנו שאי אפשר לסמוך על שום דבר חיצוני. הבנו גם משהו עמוק יותר: עם כל הכבוד לתחליף טבעוני מושלם לסטייק (וזה באמת מדהים), לספק הנאה רגעית מביס במסעדה זה לא הייעוד האמיתי שלנו. החלטנו לשנות פאזה. לקחת את אותה אנרגיה, אותה אובססיה לדיוק ביולוגי, ולהשקיע אותה בפטריות מרפא. להחליף את הפנסי-שמנסי ביכולת אשכרה לעזור לאנשים להתרפא. וכאן בדיוק נכנסת לתמונה פטריית הצ’אגה, והכוכבת האמיתית של המאמר הזה: החומצה הבטולינית.

1. מפלצת שחורה עם לב של זהב: מה זה בכלל צ’אגה?

בואו נשים את הדברים על השולחן – הצ’אגה (Inonotus obliquus) היא פטריה מכוערת. היא נראית כמו גוש פחם שרוף או גידול מוזר על עץ ליבנה (Birch). אבל מאחורי החזות הלא פוטוגנית הזו מסתתרת אחת ממעבדות הכימיה המתוחכמות ביותר בטבע. במשך מאות שנים, הרפואה המסורתית ברוסיה ובאסיה השתמשה בה לטיפול במחלות מעיים, בעיות עור וסרטן. אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על סיפורי סבתא, אנחנו כאן כדי לדבר על מדע. והמדע גילה שהקסם האמיתי של הצ’אגה טמון ביכולת שלה “לשאוב” תרכובות מהעץ שעליו היא גדלה, ולשדרג אותן לגרסה שגוף האדם יכול לקלוט.

2. חומצה בטולינית: לא קללה בכימיה, אלא שדרוג חומרה לגוף

כדי להבין את העוצמה של הצ’אגה, צריך להכיר מולקולה בשם בטולין (Betulin). הבטולין נמצא בקליפה של עצי הליבנה. הוא מגן על העץ מפני טפילים, פטריות ותנאי אקלים קיצוניים. אבל אם בני אדם ילעסו קליפת עץ (ואנחנו לא ממליצים), הגוף שלנו לא יידע מה לעשות עם זה. כאן נכנסת הצ’אגה. הפטריה ניזונה מהבטולין שבעץ, ובתהליך ביולוגי שעד היום גורם לחוקרים לשמוט לסתות, היא ממירה אותו לחומצה בטולינית (Betulinic Acid).

החומצה הבטולינית היא מולקולה טריטרפנואידית (נסו להגיד את זה מהר שלוש פעמים), והיא בעצם “קוד פריצה” ביולוגי. הנה מה שהיא עושה בגוף שלנו ברמה המדעית והקלינית:

• אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים: זה אולי הנתון המטורף מכולם. תאים סרטניים הם בעצם תאים ש”שכחו” איך למות והם ממשיכים להשתכפל ללא בקרה. חומצה בטולינית פועלת כמו פקודת CTRL+ALT+DEL למערכת. היא חודרת לתא הסרטני, משבשת את המיטוכונדריה שלו (תחנת הכוח של התא), ומפעילה מחדש את מנגנון ההשמדה העצמית (אפופטוזיס). והחלק הכי יפה? היא עושה את זה כמעט מבלי לפגוע בתאים בריאים.
• אנטי-ויראליות ברמה צבאית: מחקרים הראו שחומצה בטולינית מסוגלת לעכב התרבות של וירוסים שונים, כולל HIV. היא בעצם חוסמת את היכולת של הנגיף להבשיל ולהדביק תאים חדשים.
• כיבוי שריפות פנימיות (אנטי-דלקתיות): דלקת כרונית היא האמא והאבא של כמעט כל מחלה מודרנית (מסוכרת ועד אלצהיימר). החומצה הבטולינית מתערבת במסלולים הדלקתיים בגוף (כמו מסלול ה-NF-κB) ופשוט “מורידה את השלטר” של ייצור הציטוקינים נוגדי הדלקת.
• איזון מערכת החיסון: בניגוד לתרופות שמדכאות את מערכת החיסון או מקפיצות אותה למצב של היפר-אקטיביות, תרכובות בצ’אגה (ביניהן גם פוליסכרידים וחומצה בטולינית) פועלות כאימונו-מודולטורים. הן כמו מנצח על תזמורת – אומרות למערכת החיסון מתי לנגן חזק ומתי להוריד ווליום.

3. מנבגים ועד מעבדה: למה 99% מגידולי הפטריות בארץ מפספסים את הפואנטה?

עכשיו, אתם בטח חושבים לעצמכם “סבבה, אני אלך לקנות צ’אגה בחנות טבע הקרובה”. פה קבור הכלב. כדי להפיק פטריות מרפא איכותיות שבאמת מכילות את החומרים הפעילים האלו, אי אפשר לחפף. כשאנחנו בפאנגיז החלטנו להקדיש את החיים שלנו לפטריות מרפא, עשינו את זה בדרך הקשה.

אנחנו מגדלים פטריות ממש מרמת הנבגים (ה”זרעים” של הפטריה). זה אומר שאנחנו שולטים בגנטיקה של התפטיר מתחילת התהליך ועד סופו. מדובר בפחות מאחוז מכלל מגדלי הפטריות בישראל שעובדים בשיטה הזו. פיתחנו מערכות גידול שמחקות את התנאים בטבע בצורה אופטימלית. ויתרנו על שעות שינה, על פנאי, על הנאות רגעיות – הכל כדי להנגיש את הרפואה הזו כאן בארץ, כחול לבן, בלי להיות תלויים בייבוא של אבקות ספק-סיניות-ספק-נסורת שהרשתות מלאות בהן.

כשהמדע פוגש את המציאות (והרגש)

אנחנו יכולים לדבר עד מחר על כימיה אורגנית, אבל המספרים והנוסחאות מחווירים מול ההודעות שאנחנו מקבלים בווטסאפ. כשלוקחת שולחת לי שהיא ניצחה פפילומה אחרי שימוש קבוע בריישי שלנו, או כשמישהי מספרת בדמעות שאחרי שהיא נתנה לאבא שלה תמצית רעמת אריה היא סוף סוף מצליחה לתקשר איתו למרות הדמנציה – זה הדלק שלנו. זה מה שנותן את הדרייב להמשיך להקים את החווה מחדש, לגדול כעסק, כמשפחה, ולהפיץ את הבשורה. אנחנו לא רק מוכרים פטריות, אנחנו שולחים זרועות של תפטיר שמסוגלות לרפא.

לפוסט בו אני מסביר על הליך הגידול- אפשר ללחוץ כאן

4. 6 שאלות ותשובות שכולם שואלים אותנו (ובצדק!)

• 1. רגע, אם החומצה הבטולינית מגיעה מעץ הליבנה, איך אפשר לגדל צ’אגה מבוקרת עם חומר פעיל?
  שאלה מעולה של מביני עניין! כדי שצ’אגה תייצר חומצה בטולינית, התפטיר חייב לבוא במגע עם המצע הנכון שמכיל בטולין. בשיטות גידול מתקדמות, אנחנו מוודאים שמצע הגידול מכיל את חומרי הגלם המדויקים שהפטריה צריכה כדי לבצע את האלכימיה הזו, ולא מסתפקים רק בקליפות אורז כמו במקומות זולים.
• 2. זה עבר אישור מדעי או שזה סתם טרנד של היפים?
  הכי רחוק מהיפים. ישנם אלפי מחקרים מדעיים (חפשו ב-PubMed את הצירוף Betulinic Acid ו-Chaga) שבוחנים את המנגנונים האנטי-סרטניים והאנטי-דלקתיים של המולקולה. חברות התרופות הגדולות בעולם מנסות כבר שנים לסנתז את החומצה הזו במעבדה ולרשום עליה פטנט.
• 3. אי אפשר פשוט לחלוט קליפות של עץ ליבנה וזהו?
  אתם יכולים, אם בא לכם לשתות תה בטעם של שולחן מאיקאה שלא עושה כלום. הבטולין בצורתו הגולמית בעץ אינו זמין ביולוגית לגוף האדם. הפטריה עושה את תהליך ההמרה ההכרחי כדי שזה ייספג אצלנו במחזור הדם.
• 4. למה עזבתם את עולם המסעדות לטובת פטריות מרפא?
  כי הבנו שהשפעה אמיתית לא נמדדת בכמה כוכבי מישלן יש לשף שקונה מאיתנו. כשהכל קרס סביבנו במלחמה, הבנו שאנחנו רוצים שהעבודה הקשה שלנו תשפיע על בריאות של אנשים, לא רק על בלוטות הטעם שלהם.
• 5. כמה זמן לוקח עד שמרגישים את ההשפעה של הצ’אגה?
  פטריות מרפא הן לא אקמול. הן לא מעלימות סימפטום ב-20 דקות. מדובר בבנייה מחדש של תהליכים בגוף. רוב הלקוחות שלנו מדווחים על שיפור משמעותי באנרגיה, בירידת מדדי דלקת ובתחושה הכללית אחרי 3-6 שבועות של שימוש יומיומי עקבי.
• 6. איך הופכים את הפטריה הקשה הזו למשהו שאפשר לצרוך?
  בתהליך הנקרא “מיצוי כפול” (Dual Extraction). מכיוון שחומצה בטולינית אינה מסיסה במים (כמו תה), חובה להעביר את הפטריה גם מיצוי אלכוהולי איכותי. רק השילוב של מים ואלכוהול מבטיח קבלת ספקטרום מלא של כל החומרים הפעילים.

השורה התחתונה: הטבע חכם מאיתנו, אנחנו רק הצינור

אם יש משהו שהמסע של פאנגיז לימד אותנו, זה שצניעות היא כלי העבודה החשוב ביותר. החומצה הבטולינית שבתוך פטריית הצ’אגה היא הוכחה חיה לכך שהטבע מחזיק בפתרונות טכנולוגיים-ביולוגיים שאנחנו רק מתחילים להבין. המטרה שלנו היא לא להמציא מחדש את הגלגל, אלא לספק לפטריות את התנאים המושלמים לגדול בהם, ולאפשר לכם לקבל מוצר מקומי, סופר-איכותי, במחירים שפויים שמוכיח שבריאות אמיתית לא צריכה להגיע בתוך קפסולה כימית ארוזה בפלסטיק.

אנחנו כאן כדי לפזר את הנבגים. אתם מוזמנים להצטרף לתפטיר שלנו.